כיצד להשתמש בחימום אינפרא-אדום בצורה נכונה בתנורי טונל לעיבוד זגגות
אם אתם משתמשים בתנורי טונל לעיבוד שבבי זגגות גדולים, אתם כנראה כבר יודעים שהנורות הרגילות אינן מספיקות. אני נשאל כל הזמן כיצד לחמם אזורים באורך של יותר מ-2 מטרים, בלי ליצור אזורים קרים שעלולים לפגוע בתהליך העיבוד – או אפילו לגרום לשבירת הצינורות.
הסוד אינו רק “לקנות נורה גדולה יותר”. מדובר בשימוש במערכות קוורץ ייעודיות.
הטריק להגדלת האורך וההספק
העובדה היא שאי אפשר פשוט למתוח חוט חשמלי אחד כדי שיתאים לתנור גדול כל כך. אם תעשו זאת, תצטרכו להתמודד עם ירידות מתח גדולות ועם חום לא אחיד ברחבי התנור.
במקום זאת, אנו בונים מערכות קוורץ ייעודיות. אנו מתאימים את ההספק והמתח לרשת החשמל שלכם. בדרך כלל, זה אומר שצריך להשתמש במתח גבוה יותר כדי לשלוט בזרם החשמלי באורכים האלו.
כך נשמר חום אחיד מקצה לקצה. אם תנסו להכניס יותר הספק לצינור ארוך, סביר שהקצוות של הצינור יישברו.
למה קוורץ – ולמה הוא עלול להישבר
אנו משתמשים בקוורץ בעל טוהר גבוה. זו החומר היחיד שיכול לעמוד בחימום וקירור תמידיים של שבבי זגגות, מבלי להישבר.
אך כאן נמצא הבעיה: ההרכבה. קוורץ מתרחב ומכווץ. אם החיבורים של הצינורות חזקים מדי, הצינור עלול להישבר כבר בפעם הראשונה שהוא מתחמם. אנו משתמשים בחיבורים מיוחדים שנותנים לחומר מקום לנשימה. זו פרט קטן, אך הוא קריטי לתפקודו התקין של התנור.
המציאות של ההתקנה
התקנת מערכות כאלו באורך של יותר מ-2 מטרים היא משימה לא פשוטה. צריך להיות זהירים מאוד בתכנון החיבורים, כדי שלא ייווצרו בלגן של כבלים או הפרעות אלקטרומגנטיות.
והזהרה חשובה: חומרים אלו שבירים מאוד. כל נגיעה לא נכונה עלולה לגרום לשבירת הצינורות. צריך להשתמש במסגרות יציבות ובידיים יציבות מאוד.
בנוסף, יש להקפיד על מאווררי הקירור. ככל שמכניסים יותר חום לזגגות, כך המאווררים צריכים לעבוד קשה יותר כדי שהתנור לא יתעוות.