הבעיות שנוצרות בחימום למרחקים ארוכים (ואיך אנו פותרים אותן)
אם ניסיתם אי פעם ליצור מערכת לחימום באמצעות גלי אינפרא-אדום, אתם יודעים עד כמה זה מאתגר. יש צורך בחימום עקבי ואחיד לאורך טווח ארוך. אבל הבעיה היא שרוב המנורות הזמינות יכולות לחמם רק למרחק של כמטר אחד.
אם ניסיתם לחבר יחד מספר מנורות קטנות, תקבלו “נקודות קרות”. עבור זכוכית, זו קטסטרופה – אי אפשר שהזכוכית תיתקל בנקודות קרות באמצע המערכת.
לכן אנו לא משתמשים במערכות סטנדרטיות. אנו בונים מערכות מיוחדות שיכולות לחמם למרחק של יותר מ-2 מטרים, וכך לאפשר חימום עקבי.
שמירה על חימום אחיד
כאשר מדובר במערכת חימום ארוכה כל כך, הפיזיקה עלולה להוות בעיה. יש ירידה במתח החשמלי, ובנקודות מסוימות המנורות לא מספיקות חמות.
כדי למנוע זאת, אנו שמים לב היטב לעוצמת החשמל ולמתח. אנו מוודאים שהאנרגיה מתפזרת באופן אחיד על כל סנטימטר. בנוסף, אנו מעטפים את חוט הטונגסטן בקוורץ באיכות גבוהה. למה? כי הקוורץ יכול לעמוד בחום הגבוה שנוצר במהלך תהליך החימום, מבלי להתעוות.
פרטים טכניים
אנו מרכיבים את המערכות האלו בשורות רציפות – בלי פערים או הפסקות. כך נוצר חימום עקבי של הזכוכית. בהתאם לעומק שבו רוצים שהחום יחדור, אנו יכולים להשתמש בגלי אינפרא-אדום באורך גל קצר או בינוני.
אבל בואו נהיה ריאליים: צינור זכוכית באורך 2 מטרים הוא כבד ושביר. הוא עלול להינזק במהלך ההתקנה.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בראשי חיבור חזקים ובמסגרות חזקות. בלעדיהן, הקוורץ עלול להתעוות תחת משקלו העצמי כאשר הוא מגיע לטמפרטורה הגבוהה ביותר. אף אחד לא רוצה שהזכוכית תימס על רצפת העבודה שלו.
דברים שצריך לזכור
מערכות אלו מפיקות כמות עצומה של חום. חשוב לזכור שכל האנרגיה הזו צריכה להגיע למקום מסוים. יש לוודא שמאווררי הקירור והאוורור יעבדו כראוי – אם לא נסיר את החום העודף מהחיבורים החשמליים, החוטים עלולים להישרף.
בנוסף, יש להקפיד על איכות מקור החשמל. אם הוא לא איזון, החוטים עלולים להישחק באופן לא אחיד, ותצטרכו להחליף את המנורות מוקדם יותר מהצפוי.